צרו קשר:

רוצה לשמוע יותר על הגנים שלנו?

ּ

מלכוד 22, או – למה חשוב להימנע מהכללות?/ ניר גולן

מלכוד 22, או – למה חשוב להימנע מהכללות?

רובנו המוחלט, הורים לילדים, אנשי חינוך, בעלי גנים או "סתם" אזרחים מודאגים מסכימים לגמרי שאסור לאפשר תופעות תוקפנות ואלימות בגני ילדים (ובכלל). חשוב לי לפתוח במשפט זה. אין עליו עוררין.
יחד עם זאת, ככל שנכליל את כל הגנים ועובדיהם כעבריינים פוטנציאלים, ככל שנטעה לחשוב שהפתרון הינו באמצעים דיגיטליים כאלו או אחרים (מצלמות, מכשירי הקלטה ומעקב וכו') , ככל שנחשוב שפיקוח חיצוני יפתור את הבעיה, כך, באופן פרדוקסלי , אנו נחריף אותה !
הבעיה מספר אחת של ענף החינוך לגיל הרך הינה

כמות אנשי הצוות האיכותיים והמקצועיים הקיימים בתוכו.

האפשרות של בעלי המסגרות לבחור בין אופציות טובות ולקבל את הראויים ביותר היא מאוד מוגבלת ולא מאפשרת לעמוד במה שהיינו רוצים. במשך שנים רבות יש החמרה וירידה במוטיבציה של אנשים מתאימים להיכנס לתחום החינוך בכלל ולחינוך בגיל הרך בפרט. מי שחושב שזה קשור בעיקר לתנאי שכר, טועה ומטעה (יש ענפים רבים בהם משתכרים פחות ואין בהם בעיית כ"א באותה רמה). הסיבה העיקרית היא קשורה למוטיבציה סביב היוקרה של המקצוע.
כשכול מי שעובד בתחום החינוך לגיל לידה עד שלוש, הופך לחשוד ולעבריין פוטנציאלי, שאנשי הצוות בגן נפגשים כל יום עם חרדות הורים ודרישה לראות מצלמות וספקנות לגבי מה שהצוות אומר להם, שלא לדבר על הורים המכניסים אמצעי מעקב סמויים, כשכל בכי של ילד משויך לאפשרות שמישהו פגע בו (כאילו שבבית הילדים לא בוכים) , כשכל נשיכה או מכה שילד נפגע בגן מיד נתפסת כרשלנות והזנחה (כאילו שבבית או בגינה הציבורית ילדים לא נפגעים, תחת עינם הפקוחה של אמם), ככל שידברו יותר על חוסר האיכות בתחום הגיל הרך ועל הצורך בהשגחה חיצונית, כך, פחות ופחות אנשים ירצו להכניס ראש בריא למיטה חולה וכך הבעיה תלך ותחמיר. יישארו אלו שהם או מאוד אידאליסטים (ויש כאלו לשמחתנו) או אלו שאין להם ברירה ואופציות אחרות.
מתוך ניסיון רב שנים, אני בטוח שאיכות הצוות הינה הגורם החשוב ביותר באיכות הגן. לא כמות המתנות שנותנים להורים (עדיף להשקיע את הכסף בהכשרות ופיקוח פנימיים), לא מסיבות בומבסטיות בהן ילדים מדקלמים חומרים שלמדו בע"פ במשך מספר חודשים, לא כמות וסוג החוגים החיצוניים שההורים תמיד שואלים עליהם, ולא כל מיני הצגות אחרות. הדבר החשוב ביותר היא איכות הצוות האורגני הקיים בגן.
אני כל השנה, גם כשאין לי חוסרים, מראיין ומגייס, מכשיר ומדריך ולא מתפשר על נושא זה. זה האתגר והמשימה החשובה ביותר שלי.
ההורים (בצדק) רגישים לתחלופת צוות אך בדרך כלל לא רגישים מספיק לאיכות הצוות. הרצוי ביותר הוא צוות יציב ואיכותי, זה ברור. אך אם מחוסר ברירה נאלץ לבחור (וזה קורה לעיתים) נעדיף איכות על פני יציבות! כלומר- אעדיף לעמוד מול ההורים החוששים למה יש תחלופה מסוימת, מאשר ליצור שקט תעשייתי יציב ולהחזיק אנשים לא ראויים. אני מדבר מהרבה ניסיון ומוכן להיכנס לדיון על כך עם כל אחד.
בסופו של דבר, כבעל רשת גני ילדים, אני יכול לבחור את הטובים ביותר מבין אלו שמגיעים אלי, להשקיע בהדרכה, הכשרה ופיקוח ולהרחיק את מי שלא עומד בקריטריונים הנדרשים. כל שנה מחדש- זהו האתגר הגדול ביותר שלי. אבל אני לא יכול לבחור מאלו שלא מגיעים אלי ופה הנקודה שצריך לשים עליה את הדגש.
מי שיכול לשנות את המשוואה הזו זו המדינה= הפוליטיקאים. זה יקרה רק לאחר שיווצר לחץ מספיק גדול מהציבור וגורם פוליטי יבין את האחריות וירים את הכפפה. למדינה יש יכולת לבצע תהליכים ארוכי טווח- משני מציאות.
האם אתם יודעים שהדרישות למסלולי לימוד בחינוך הולכות ויורדות בשנים האחרונות ? סטודנטים רבים נכנסים עם ציון פסיכומטרי נמוך מאוד, או בכלל על תנאי (תופעה הולכת וגדלה) , כל מי שלא מתקבל למסלולים אחרים יכול פעמים רבות להגיע למכללות לחינוך. זה אבסורד.
מסלולי החינוך האקדמיים , למעט במקרים בודדים, מתמקדים בעיקר בגילאי שלוש עד שש ולא בלידה עד שלוש (גם אם בתעודה כתוב 0-6). תבדקו את הסילבוס של הקורסים, כמה הם השתנו בעשר – עשרים שנים האחרונות. על מה ניתן הדגש? האם הוא מתאים לעתיד ? ברוב המקרים גם לא להווה, אלא לעבר.

ברור שהמדינה חייבת לתקן את זה.

בעבר היו יחידות לוחמות מסוימות בצבא להן לא היה ביקוש מספיק והן נאלצו לגייס בכפייה תוך ספיגת נשירה גבוהה. נעשו מחקרים שבעקבותיהם נעשו יוזמות של "יחסי ציבור" , תקשורת חיובית, סדרות טלוויזיה (כמו "טירונות" שהעלתה רבות את אחוזי הגיוס לגבעתי) ועוד, אשר תרמו לשיפור המוטיבציה של האוכלוסייה להצטרף לאותם מקומות שקודם לא נהנו מעודף מועמדים.
העניין העיקרי הוא שצריך "להזרים" כח אדם איכותי לתחום החינוך לגיל הרך.
אפשר לעשות זאת במספר דרכים ואני מוכן לדבר על כך בכל פורום אפשרי. למשל-
  1. עידוד ע"י מענקי לימודים מיוחדים למסלולי חינוך לגיל הרך.
  2. מילגות מיוחדות למצטיינים בתחום זה
  3. פתיחת עבודה מועדפת לחיילים משוחררים.
  4. הרמת הסטנדרטים הנדרשים ובניית יוקרה ויחסי ציבור כמו שעשו במדינות אחרות בעולם. למשל בפינלנד- המקצוע השני הנחשק בקרב בני נוער הינו – הוראה וחינוך.
  5. הגדרת סטנדרטים מחייבים לגנים ומולם, מי שעומד בהם יקבל הטבות במס אשר יתורגמו להעלאת שכר המינימום במגזר זה.
  6. תקשורת חיובית- כתבתי על זה. סדרת טלוויזיה, כתבות תחקיר אוהדות ולא רק שליליות כשקורה משהו (מתי שמעתם בתקשורת על גנים שעושים עבודה נפלאה ומרימים דורות של ילדים עצמאים ושמחים?)
  7. סיוע לסטודנטים לחינוך בדרכים נוספות כמו, שכ"ד ועוד
  8. עידוד מסגרות שפועלות בסטנדרטים הנדרשים (יש דרכים רבות לעשות זאת)
אני יכול להמשיך ולכתוב רבות בנושא זה אך הכיוון ברור. אשמח להגיע ולהסביר לכל מי שרוצה ויש לו את היכולת להרים את הכפפה הזו. יש מה לעשות. בסופו של דבר זה יקרה, עדיף שעה אחת קודם.
למעלה

לחצו כאן וצרו איתנו קשר

ּ