צרו קשר:

רוצה לשמוע יותר על הגנים שלנו?

ּ

כמה מילים על חינוך בישראל/ ניר גולן

כמה מילים על חינוך בישראל…
כמה שרי חינוך התחלפו בישראל מינואר 2000 (כולל ממלאי מקום)? התשובה- עשרה ! (יוסי שריד,אהוד ברק, לימור לבנת, אהוד אולמרט, מאיר שטרית, יולי תמיר,גדעון סער, שי פירון, בנימין נתניהו ונפתלי בנט) . בקרוב יתמנה אחד נוסף… 11 שרי חינוך ב- 20 שנים. כמה מתוכם הם באמת אנשי חינוך? האם זהו התיק אליו שאפו ואליו כיוונו את מסלול חייהם? כמה מתוכם למדו, חקרו ומבינים לעומק את הגיל הרך בישראל?
לאחרונה עברנו קמפיין בחירות , שמענו אנשים ראויים ורהוטים שיודעים להסביר את עצמם בצורה הטובה ביותר. כמה מתוכם שמעתם מדברים על חינוך ? כמה כיום כשמדברים על הרכבת ממשלה ובניית קואליציה עולה המילה חינוך ? … יש צורך להמשיך ?

האם מדיניות החינוך של מדינת ישראל מתאימה באמת למציאות הקיימת? שלא לדבר על העתיד? האם בכלל יש מדיניות רב שנתית או שכל שר (שמתחלף בממוצע כל שנתיים) משנה אותה לפי האופנה האחרונה?

מה לעשות?
מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב להשוות למקומות אחרים בעולם ובעיקר לפינלנד. שם, כדי להבטיח מדיניות חינוך מתקדמת, יציבה וארוכת טווח, מערכת החינוך הפינית מונהגת ומונחית הן על ידי חקיקה מסודרת והן על ידי מומחי חינוך המאיישים את ה"המועצה הלאומית לחינוך". בדרך זו ההבדלים האידיאולוגיים בין המפלגות השליטות וגחמות פרטיות של שרי חינוך למינהם אינם בעלי משקל מכריע ולא מהווים מכשול לקיום מדיניות מקצועית ארוכת שנים.

כולם מבינים אצלנו את חשיבות החינוך לגיל הרך, כולם רוצים שינוי ורפורמה אך המדינה לא מכניסה את היד לכיס. יש לה ענינים "חשובים יותר מחינוך". בפוסטים שונים בפייסבוק ובתקשורת החברתית אני קורא על הצורך בפיקוח על הגנים הפרטיים. זה מה שיביא לכאורה את השינוי המיוחל. ישראל אלופה בלבנות עקום ואז לייצר רגולציות שיפקחו על התקלות. כך בחינוך , כך בתחבורה, כך בבנייה ועוד ועוד…
אתם יודעים שבפינלנד אין כמעט פיקוח ? ובכל זאת- ללא עוררין זוהי אחת ממערכות החינוך המתקדמות ביותר בעולם. ללא פיקוח! כיצד יתכן ? התשובה היא שמראש "בנו את המגדל נכון" ולא ניסו "ליישר את פיזה".

בארץ כולם מומחים, הקול של הכל נשמע כשווה בין שווים, אנשים מתלהמים ברשתות החברתיות מבלי לחקור ומבלי לדעת על מה הם מדברים. האצבע קלילה על המקלדת. היו כמה גנים שקרו בהם אסונות- ישר צריך מצלמות בכל הגנים, צריך פיקוח וצריך כך וכך… אולי כדאי להרים את הראש ולהסתכל ימינה ושמאלה…. אולי אנו לא החכמים היחידים בעולם ולמרות שאנו "העם הנבחר" -יש לנו מה ללמוד גם מאחרים? כמה מהכותבים בקלילות למדו לעומק וראו מערכות חינוך אחרות בעולם?

השינוי לא יבוא מפעולות חיצוניות! זה פלסטר שיתן תוצאה של עזרה ראשונה לטווח הקצר. השינוי יבוא מהתייחסות מהותית אחרת. כמו שבפינלד (שגם לה היו מלחמות וצרות רבות כאלו ואחרות) הכריזו על החינוך כיעד לאומי והפנו אליו משאבים, כך צריך לקרות גם בישראל.

כששאלו בזמנו את טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה, מהם שלושת הדברים החשובים בהם הוא יתמקד הוא הכריז- חינוך, חינוך , חינוך. זה ההבדל !
נכון שישראל היא מדינה מורכבת והצרות שלנו מגוונות ודחופות אולי יותר מחינוך לדעת רבים אך חינוך הוא הבסיס לכל. הכל מתחיל בחינוך והכל מתחיל מהגיל הרך !

בישראל כשנכנסים לכיתה י"א או י"ב בתיכון ושואלים את התלמידים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, החינוך יופיע באזור המקום ה- 30-40. כששואלים את השאלה הזו בפינלנד, המקום הראשון הוא רפואה והשני חינוך . הראשון מציל חיים והשני בונה אותם. הטובים ביותר פונים לחינוך, רבים מהם נכשלים במבחני הקבלה לאוניברסיטאות ומנסים מספר פעמים, פעם אחר פעם עד שלבסוף מצליחים. אחד מכל 10 מצליח להתקבל. זה לא תמיד היה כך. פעם זה היה אחרת וכשהיו אומרים דבר כזה זה היה מעלה גיחוך… באזור שנות השבעים החליטו שברגע שיתמקדו בתחום זה תהיה השפעה רוחבית על כל התחומים.

לא יתכן שמערכת בחירות בישראל תעבור מבלי שהציבור ישאל – מהי המדיניות החינוכית של הממשלה ?כיצד אתם רוצים לקדם את תלמידי ישראל ביחס למקובל בעולם? מה צפוי לקרות עם הגיל הרך ("השנים השקופות" ) שהוזנח במשך עשרות שנים ?
לא צריך להיות גאון, לא צריך להיות נביא- הדברים האלו קורים בעולם. גם בישראל יש חדשנות חינוכית אך היא מתקיימת בעיקר באיים קטנים בגילאי בית הספר ולא בגיל הרך הקריטי.

יש מה לעשות!
1. צריך שר חינוך שרואה בזה הגשמת חלום. שלא מתייחס לזה כתחנת ביניים למשרד הביטחון או לתפקיד נחשק אחר. שר או שרה שמבינים בתחום ולא מנסים להביא תוצאות מהירות ונראות לעין בשנתיים שיש להם.
2. צריך להקים "מועצת חינוך לאומית" בה יהיו מומחי חינוך שונים והיא תיבחר ל – 10 שנים ללא קשר לזהות הממשלה. לאחר עשור תיבחן ותעמוד שוב לבחירה.
3. צריך להפנות לחינוך בכלל ולגיל הרך בפרט את מיטב המוחות ואת מיטב האנשים שיש לנו. יש לדאוג כבר מהזמן הקרוב ששוק העבודה בחינוך הגיל הרך "יוצף" בכח אדם באופן שיאפשר תחרות ובחירה איכותיים. המצב כיום הוא שונה. אפשר לעשות זאת דרך מענקים ללימודי חינוך, עבודה מועדפת לחיילים משוחררים, שירות לאומי, תקשורת חיובית ועוד ועוד… זה נושא לדיון שלם בפני עצמו.
4. צריך לייצר סטנדרטיזציה. לא כל אחד יכול לעבוד בחינוך. מגוחך שכדי לפתוח דוכן פלאפל צריך לעשות רישיון אך בחינוך כל אחד יכול לעבוד. יש להגדיר שתוך 5 שנים מי שלא יהיה בעל תואר שני בחינוך לא יוכל לנהל מערכת חינוכית (בפינלנד זו חובה עבור כל איש חינוך).
5. צריך מערך פיקוח והדרכה איכותי וקטן שתומך במסגרות ומאפשר להם להגשים את היעוד המקצועי שלהם.
6. צריך הקלות מס למסגרות חינוך פרטיות ובמקביל העלאת שכר המינימום לאנשי חינוך ל- 40 ש"ח לשעה.
7. צריך להקים נציגות איכותית של הגנים הפרטיים שתעבוד בשיתוף עם הרשויות המקומיות ונציגי ההורים בתקשורת מקצועית שקופה עם יעדים ברורים.
8. הגיל הרך צריך לעבור למשרד החינוך. דיון שלם …
9. צריך לאפשר תחרות משוכללת בעולם החינוך . לייצר סטנדרטים ויחד איתם בחירה רבה להורים בין מסגרות שעומדות בהם. סיבסוד המסגרות מתקציב המדינה בשיטת הואוצרים.
10. הקצאת מבנים ייעודיים למסגרות שעומדות בסטנדרטים.

יש עוד דברים רבים.
נפגשתי בעבר עם נציגים ברשויות המקומיות והצעתי את עזרתי, אך כידוע – במילים כולם מסכימים, אך במעשים -"יש דברים דחופים וחשובים יותר".
מבחינתי זה ייעודי בחיים ולא אפסיק עד שלא יחול השינוי הנדרש

(התמונה צולמה עם השגריר בפינלנד)

למעלה

לחצו כאן וצרו איתנו קשר

ּ