צרו קשר:

רוצה לשמוע יותר על הגנים שלנו?

ּ

כיצד לבחור מסגרת חינוכית-טיפולית לילדינו בגיל לידה עד 3. מדריך להורה המתלבט

מאת: ניר גולן*

לבחור מסגרת חינוכית מתאימה עבור ילדינו בגיל לידה עד שלוש זו אחת המשימות החשובות ומהמורכבות להורים לילדים בגיל הרך ביותר. היא חשובה מכיוון שהמסגרת בה ישהה הילד בשנים אלו תשפיע עליו ועל הוריו באופן משמעותי. בשנים הראשונות לחייו מפתח הילד את אישיותו, אופיו, כישוריו השונים ובונה את ביטחונו העצמי ואת תדמיתו הראשונית בעיני עצמו ובעיני הסובבים אותו. מעבר למטען הגנטי משפיעה עליו גם הסביבה הקרובה והיומיומית בה הוא מבלה שעות רבות. זוהי גם משימה מורכבת מכיוון שעבור גילאי 0-3 רוב המסגרות הקיימות אינן מפוקחות ע"י המדינה ואין בהן אכיפה של סטנדרטים קבועים וידועים מראש. חלק גדול מהמסגרות הפרטיות מנוהל על ידי אנשים שמעולם לא למדו חינוך או הוכשרו למשימה חשובה ומורכבת זו. חשוב לזכור כי בשנים אלו יכולותיו השפתיות של ילדינו מוגבלות יחסית ולא תמיד ידע לספר לנו מה עובר עליו בשעות בהן אנו לא איתו.

המשפחות אשר עומדות בתנאי הקבלה יכולות, על בסיס מקום פנוי באזור מגוריהם, להכניס את ילדם למעון יום מפוקח. לגבי רוב המשפחות האפשרות הזו לא קיימת והאפשרויות הנותרות הן שאחד מבני המשפחה יישאר עם הילד בבית ולא יצא לעבודה, או לחלופין, ניתן להעסיק באופן ישיר מטפלת אישית , לשים במשפחתון, פעוטון קטן, או גן ילדים פרטי עם מספר קבוצות גיל. לכל אחת מהאפשרויות האלו ישנן יתרונות , חסרונות ומגבלות. במאמר זה אנסה לסקור אותן ולתת להורה המתלבט נקודות מבט נוספות שאולי יתרמו לו בבחירתו.

השיקולים של ההורים בבחירת המסגרת החינוכית-טיפולית מתחלקים לשלושה תחומים: שיקולי נוחות ולוגיסטיקה, שיקולים כלכליים ושיקולים הקשורים לתפיסתם בקשר למטרה העיקרית שהם מצפים להשיג מהמסגרת.

אתחיל מהאחרון. בבואנו לבחור מסגרת עבור ילדינו, כדאי שנשאל את עצמנו מהי המטרה העיקרית שלנו? מטרה זו תשפיע על הכיוון הראשוני אליו ניגש. האם המטרה העיקרית שלנו היא לאפשר לנו ההורים לצאת לעבודה עם מינימום שיבושים וחיסורים, כלומר צורכי ההורה במרכז? או, האם המטרה שלנו היא לאפשר לילדינו מסגרת אשר תכבד ותאהב אותו ובמקביל תזמן לו גירויים התפתחותיים ותתרום להתפתחותו האופטימלית? כלומר, צורכי הילד במרכז. שתי המטרות חשובות וכמובן שנשאף לשלב בין השתיים, אך לעיתים מטרות אלו באות במידה מסוימת אחת על חשבון השנייה.

השיקול השני הוא הכלכלי. זהו שיקול שלא ניתן להתעלם ממנו. בישראל אין מספיק מסגרות מסובסדות ורוב ההורים לילדים בגילאים 0-3 משתמשים בפתרונות פרטיים ולא ציבוריים. האפשרויות הפרטיות עולות כסף רב כשהאופציה היקרה ביותר היא לרוב מטפלת פרטית אשר יכולה לעלות בין 5,000 ל- 7,500 ₪ בחודש. גנים ומשפחתונים פרטיים קיימים במאפיינים ובמחירים שונים אשר כיום כבר נעים בין 2,500 ל- 5,000 ₪ לחודש, תלוי במיקום ובמאפיינים. לאחרונה החלה התעוררות רבה ברשתות החברתיות לגבי סבסוד המסגרות החינוכיות המפוקחות בגילאים הקטנים אך נראה שייקח עוד זמן רב עד שיהיו יותר מסגרות כאלה (אשר יש להן גם חסרונות כפי שאפרט בהמשך).

לא תמיד נודה בכך, אך מסקרים שנעשו מסתבר ששיקולי נוחות ולוגיסטיקה הם פעמים רבות המכריעים ביותר. האם יש לנו רכב, אחד או שניים? מהו מרחק ההליכה או הנסיעה מהבית?האם הגן נמצא בכיוון העבודה או מרחיק אותנו? האם באזורי פקקים או תנועה שוטפת? ומה לגבי חניה ? באיזה שעה נצטרך לצאת בבוקר כדי להספיק להוריד את הילדה בגן ולהגיע במועד הנדרש למשרד? מהם שעות פעילות הגן? האם מסתדר עם הצרכים והאילוצים שלנו בעבודה? האם המסגרת פועלת גם בימי שישי? (קצת זמן איכות להורים) ועוד לא דיברנו על הצורך הקיים לעיתים לפזר מספר ילדים במקביל, כלומר מה המרחק ליתר המסגרות החינוכיות של ילדינו? וכך הלאה

שיקולים אלו יכריעו פעמים רבות ויביאו אותנו להתפשר על שיקולים אחרים מחוסר ברירה.

בואו ניכנס קצת יותר לעומק…

יש כמובן הבדל בין ילדים בגיל שונה. ככל שהילד קטן יותר, כך פחות נחוצה, מבחינה התפתחותית, המסגרת החינוכית הרחבה. הדבר הטוב ביותר מנקודת טובתו האישית של הילד זה להיות עם אחד מהוריו בחודשים הראשונים ובמידת האפשר בחצי שנה עד שנה הראשונים לחייו. בגיל זה הוא פחות זקוק לגירויים החברתיים ולרוב ההורה יספק לו את צרכיו הבסיסיים והרגשיים בצורה הטובה ביותר. יחד עם זאת, בעולם המודרני, פעמים רבות משיקולים כלכליים, תעסוקתיים ואחרים צריכים ההורים לחזור לעבודה כדי להמשיך להביא משכורת נוספת למשפחה ולא לפגוע במסלול ההתפתחות המקצועי שלהם. זה דבר מובן ומקובל וחשוב שההורים לא ירגישו שהם מזניחים את הילד. לכן חשוב לבחור באלטרנטיבה המתאימה ביותר לכל מקרה.

הפתרון שהוא הנוח ביותר המאפשר להורים להמשיך בעבודתם עם מינימום שיבושים הוא העסקתמטפלת אישית. מטפלת זו תשמור על הילד "אחד על אחד" ותישאר איתו גם אם וכאשר יחלה. היא אמורה לדאוג לצרכיו הפיזיולוגיים- האכלה, היגיינה, שינה וגם להעסיק אותו כמיטב יכולתה . מבחינת הילד, בהנחה שהמטפלת היא אדם אחראי, חם ואוהב, זהו פתרון טוב עד סביב גיל שנה. יחד עם זאת ישנם גם חסרונות- זהו לרוב הפתרון היקר ביותר ופעמים רבות זה שפחות יתרום להתפתחות הילד. רוב המטפלות הן נשים האוהבות ילדים אך פחות בעלות ידע והכשרה מקצועית הנדרשת כדי לספק לו גירויים התפתחותיים מגוונים: מוטוריים, חברתיים, רגשיים ושכליים. בנוסף- יש חשש בהשארת מבוגר זר לבד עם הילד. אין לנו ביטחון מלא מה קורה בהיעדרנו ונותר לנו אלא לסמוך על תחושת הבטן שלנו ועל המלצות במידה וקיבלנו. זאת לעומת מקום בו ישנם מספר אנשי צוות, אשר קטן בו הסיכון שייעשו דברים חריגים ורשלניים מבלי שזה יוודא לנו.

ככל שהילד גדל ומגיע סביב לגיל שנה, חשובה יותר האינטראקציה עם הילדים האחרים סביבו- קבוצת השווים. ילדים לומדים רבות דרך חיקוי וניסוי. הם עוברים ממשחק אחד ליד השני למשחק אחד עם השני אשר מפתח אצלם כישורים חברתיים, קוגניטיביים ורגשיים . בשלב זה חשוב לעבור למסגרת חינוכית גדולה ומקצועית יותר.

משפחתון– לרוב 5-10 ילדים אצל בעלת המשפחתון בבית. בעלת המשפחתון תהיה לבד או עם מטפלת נוספת בהתאם למספר הילדים. למסגרת קטנה עם מעט ילדים יש יתרונות באינטימיות שלה. ניתן להגיע בקלות יחסית לכל ילד וילדה, אך לעיתים הקבוצה בה היא יותר רב גילאית וחלק מהילדים צורכים "זמן מטפלת" גדול יותר מאחרים כך שחלקם עלולים להיפגע. באופן אישי אני פחות מעדיף מסגרות עם מעט אנשי צוות, מכיוון שברוב שעות היום איש צוות אחד עסוק בעיסוקים צדדים נחוצים כגון: ניקיון , החתלה, בישול, ארגון הילדים וכד' ובמסגרת בה יש שתי מטפלות המשמעות היא שפעמים רבות נשארת עם רוב הקבוצה מטפלת בודדה. במסגרות בהן יש מטפלת אחת הילדים לעתים נשארים ללא השגחה.

מעון מפוקח (עם סמל מעון)– מסגרת עם מספר ילדים גדול בחלוקה לקבוצות גיל. התקנים של משרד העבודה הם: בכיתת התינוקות (גילאי- ארבעה חודשים עד שנה וחודשיים) – 1ל- 6, כ- 18-19 ילדים עם 3 מטפלות. בקבוצת הפעוטות (שנה ושלושה חודשים עד שנתיים) 1 ל-9 כ- 27-30 ילדים עם 3 אנשי צוות ובבוגרים- 1 ל- 11 – כ 32-35 ילדים עם 3 אנשי צוות . כמות הילדים יכולה להשתנות מעט בהתאם לגודל הכיתה בהתאם לאישורים המתקבלים ממשרד העבודה והרווחה. היתרון העיקרי של מסגרת זו הוא היתרון הכלכלי. המחירים מסובסדים וקיימת אפשרות לקבל הנחות לפי דרגות הנקבעות ביחס לגובה ההכנסה המשפחתית לנפש. יתרון נוסף הוא השייכות לארגונים גדולים ומסודרים בעלי סטנדרטים מובנים ומערכות פיקוח והדרכה ותיקות ומנוסות. מצד שני – היתרון יוצר גם את החיסרון- שכר לימוד נמוך מביא לפחות יכולות תפעול ופוגע באיכות וכמות הצוות והיציבות שלו. ממש לאחרונה היינו עדים לסגירת מעונות רבים של מספר רשתות כתוצאה מחוסר במטפלות ובחוסר כדאיות כלכלית. למחיר הזול יש משמעויות. גם הפיקוח מתפרס על כמות מסגרות גדולה מאוד כך שאיננו אפקטיבי מספיק לדעתי בחלק גדול מהמקרים. כמות הילדים הגדולה בכל כיתה בהתאם לתקנים בישראל חורגת מהמלצות של ועדות חינוכיות בארץ ובעולם, כמו ועדת רוזנטל, אשר המליצו לעבוד בקבוצות קטנות יותר עם יחס צוות רב יותר.

גן פרטי– מסגרת השייכת ומנוהלת כעסק פרטי על ידי אנשים פרטיים. גנים פרטיים נותנים לרוב יחס צוות ילדים טוב יותר מהמעונות המפוקחים אך גם עולים לרוב יותר באופן משמעותי. אני מכיר גנים פרטיים אשר עושים עבודה מצוינת והילדים בהם מקבלים את כל צורכיהם בצורה אוהבת, רגישה, נדיבה ומקצועית. בשל חוסר הסטנדרטים האחידים וחוסר האכיפה קיימים גם גנים רבים שלא מספקים את המענה הנדרש. מכיוון שמדובר בתחום אפור אני ממליץ להורים הבוחרים באפשרות זו לפעול ולבחור מתוך תחושת בטן ואינטואיציה אך לא להסתמך רק עליהם אלא גם לבדוק ולשאול את עצמם את השאלות הבאות:

בעלת הגן

1. מעבר לחיוך ולקבלת הפנים הנעימה- מי היא בעלת הגן? מה הרקע שלה? האם יש לה הכשרה מקצועית רלוונטית ? האם יש עבר משפטי? כמה שנים היא בתחום וכמה ניסיון יש לה ? האם יש המלצות חיוביות או שליליות לגביה?כיום בעזרת גוגל ופייסבוק ניתן להגיע לתשובות רבות על שאלות אלה.

הצוות

2. ראשית, חשוב מאוד להבחין בין נחמדות לבין מקצועיות. נחמדות לבד אינה מספיקה. חשוב להבין האם הצוות עבר הסמכה והכשרה מתאימה? האם הצוות ממשיך להתעדכן ולהתפתח מקצועית בהשתלמויות מתאימות בתחום הפדגוגיה, עזרה ראשונה, בטיחות וכו' או שהוא נעצר מקצועית לפני שנים כשסיים את לימודיו (אם למד) ?

3. האם כמות הצוות מתאימה לכמות הילדים ? במידה ויש צוות קטן- מה קורה כשאחד מהם נעדר ?

4. האם הצוות נראה לחוץ או רגוע עם נוכחותכם ?

5. האם כשהצוות מדבר אתכם הוא שומר על קשר עין עם הילדים?

6. האם הילדים מרגישים בנוח עם הגננת / המטפלת ? האם הם שמחים להגיע בבוקר ונפרדים ממנה ביוזמתם בסוף היום ? האם במקום יש אווירה נעימה ונוחה ?

7. האם יש תקנון עבודה מסודר לעובדים ? האם ניתן לראות אותו ?

המסגרת המקצועית המפקחת והתומכת

פיקוח וייעוץ מקצועי – במקרים רבים בגנים הפרטיים בגיל הרך לא קיים גורם מקצועי, מחוץ לגן, המפקח על הגננת והצוות . אלו יכולים , גם אם לא בכוונה תחילה, לעשות טעויות מקצועיות שאת השפעתן ההורים עלולים לגלות רק שנים מאוחר יותר. בתחום זה חשוב לשאול:

8. האם יש גורם מעל הגננת אשר מפקח ושומר על הסטנדרטים , הקו ההתפתחותי והנהלים הנדרשים ומסוגל להדריך את הצוות ?

9. האם אותו גורם מקצועי, במידה וקיים, נמצא בקשר ישיר ורציף עם הצוות ועם ההורים, מזמין אותם לשאול שאלות ומשתף אותם בהתפתחות הילד ?

המבנה והתשתיות של המסגרת החינוכית

מסגרות פרטיות רבות פועלות מתוך בתי מגורים. בתים אלו ,במקרים רבים, לא מאושרים על ידי הרשויות לשימוש חורג ואין להם את הרישיונות הנדרשים בחוק. המשמעות היא פגיעה ברמה הבטיחותית ובהתאמת המקום לילדים בגיל הרך, ובנוסף אין להורים כל ודאות כי לא מנוהלים על ידי הרשות המקומית הליכים משפטיים כנגד אותו הגן העלולים להביא לסגירתו הבלתי צפויה. בתחום זה חשוב לשאול את השאלות הבאות:

10. האם המבנה נבנה ותוכנן כגן ילדים או שהוא מבנה מאולתר? אם הוא בתוך בית מגורים- האם יש אישור לשימוש חורג בתוקף ?

11. האם נעשתה ביקורת שנתית של קצין בטיחות ? האם מותקנים בגן אמצעי הבטיחות המחויבים, כגון אסלות נמוכות, מגנים לדלתות, שקעי חשמל מוגבהים, כיסוי פלסטיק למנורות ועוד ?

12. האם יש אישור של חשמלאי מוסמך כי הגן עבר ביקורת חשמל ונמצא כשיר?

13. האם יש אישורים של שירותי הכיבוי המקומיים ? האם במקום מותקנות מערכות לכיבוי אש ?

14. האם יש יציאת חירום מוגדרת ומשולטת למקרה חירום? האם הצוות מתורגל במצבי חירום ? האם יש לחצני מצוקה?

15. האם חדרי הפעילות בהם שוהים ומשחקים הילדים מרווחים בהתאם לגדלים הנדרשים בחוק?

16. האם יש מספיק חלונות לאוורור?

בישראל ובעולם קרו כבר אסונות כתוצאה מאי שמירה על קריטריונים מחייבים. כל עוד במסגרות הפרטיות לא קיימת אכיפה של המדינה רצוי שההורים יקדימו, ישאלו ויבדקו על הקריטריונים החשובים להם ולא יתעוררו מאוחר מדי .

לסיכום

הורים לילדים בגיל הרך נמצאים פעמים רבות בשלב בחייהם בו הם עובדים שעות רבות כדי לבסס את מעמדם התעסוקתי והכלכלי ובמקביל עליהם להתמודד עם האתגרים בגידול ילדים קטנים. לפני שבוחרים מסגרת לילדיכם חשוב לשאול את כל "השאלות הקשות" ולבחור מצד אחד בצורה רגשית "מהבטן" אך גם רציונלית "מהראש".

מה לגבי הורים שכבר בחרו ונרשמו למסגרת לשנת הלימודים הקרובה?

אם שאלתם את השאלות הנכונות ואתם בטוחים בבחירתכם, תסתכלו קדימה ותכניסו את ילדיכם בשמחה וביטחון למסגרת אותה בחרתם. תמיד עדיף לעשות עבודת שטח מקדימה בצורה יסודית, אך גם אם טעיתם בבחירתכם, רצוי להבין את המצב, לתקן ולשנות בהתאם לניסיונכם ולא להישאר במקום שאינו מתאים לכם ולילדכם.

אני מאחל לכולכם שנת לימודים שמחה ורגועה עם המון חיוכים והצלחות במסגרת החינוכית של ילדיכם. .


הכותב הוא אבא לשלושה ילדים, מוסמךMAבחינוך מאוניברסיטת ת"א ומנכ"ל רשת גני גולן המפעילה גנים בת"א, מודיעין, כרמי יוסף ומשמר השבעה.

למעלה

לחצו כאן וצרו איתנו קשר

ּ