צרו קשר:

רוצה לשמוע יותר על הגנים שלנו?

ּ

אלימות בפעוטונים / ניר גולן

אלימות בפעוטונים / ניר גולן

כבר הרבה שנים אני אומר שגן ילדים הוא לא משהו שיכול להתקיים בצורה חאפרית. גן ילדים וחינוך הגיל הרך זה מ-ק-צ-ו-ע שצריך להבין ולהתמחות בו כדי לעסוק בו. במשך שנים ענו לי שמה שחשוב זה רק חום ואהבה ואני השבתי שזה נכון שזה חשוב, למעשה- זה הברור מאליו, זה החמצן שלא ניתן להתקיים בלעדיו, אך זה רק חלק ממה שנדרש !
מעבר לאהבה לילדים- יש צורך בהבנה מקצועית עמוקה, יש צורך בתפיסה חינוכית המתייחסת לחשיבות הגיל הרך… ואין דרך להימנע מכך- יש צורך בהשכלה וידע לא פחות מאשר בתחומים ובמקצועות אחרים. חלק מהידע הזה היא ההבנה של סדרי העדיפויות. מה חשוב יותר מול הילדים- פיתוח רגשי או הענקת ידע, חמלה או דחיפת תוכן, העצמת הילד באופן אינדיבידואלי או הצגה להורים?
בנוסף להבנה החינוכית- נדרשת גם הבנה ומיומנות ארגונית ניהולית. צריך לדעת איך לנהל את העובדים ואת כל האופרציה הזו.

לא נעים לומר "אמרתי את זה" אך כבר שנים אני טוען שיחד עם זאת שקיימים גנים רבים טובים בארץ, ישנם גנים לא ראויים. גנים שמי שמוביל אותם לא מבין דבר וחצי דבר בחינוך ילדים. שנים אני מדבר על כך . ההורים צריכים פתרון ונאלצים להתפשר.
כל המקרים שאנו שומעים עליהם בתקשורת הם בעיה הרבה יותר רחבה ממופרעות אישית של עובדת כזו או אחרת. מערכת איכותית יודעת להוציא מתוכה את מי שלא מתאים ולא צריך לחכות שיקרה אסון.
מצב של אלימות קשה מול ילד קטנטן בדרך כלל לא קורית כרעם ביום בהיר. אם תבדקו, תגלו שהייתה הסלמה של התנהגות לא ראויה ומעבר הדרגתי על סולם מ- 0 ל- 10. כשהגיעו ל 10 וקרה מקרה חמור היו סימנים (תרתי משמע) שכבר לא ניתן היה להתעלם מהם. אלימות לא קורית פתאום. לרוב התהליך נראה לעין ונשמע לאוזן. החוכמה והמקצועיות היא לא להגיע לשלב הזה אלא כבר בתחילת מדרון ההסלמה בעל/ת הגן צריכ/ה לזהות את הכיוון ולפעול.
איך אני יודע? כי אני חי בגני ילדים הרבה שנים ואני פוגש עשרות נשות צוות כל שנה. התפקיד של בעל/ת הגן היא לשים לב למילה לא מתאימה, לציניות, לחוסר סבלנות, לחוסר רגישות, לביטויים כמו "מה אתה בוכה? אתה תינוק? " או "מה אתה בוכה, אתה נקבה?" או "תבכה עד מחר- אמא שלך לא תשמע" . אם מישהו מהצוות אומר ביטויים כאלו ולא מעיפים אותו מהגן, אל תתפלאו כשתהיה הסלמה וירידה במדרון לשלבים נוספים שאת חלקם אנו נגלה בתקשורת ומי יודע על כמה מהם לא נשמע מעולם. במילים אחרות- אסור שתהיה סבלנות לתוקפנות ולאלימות, גם מילולית וגם ברמות הנמוכות יחסית. המקצועיות היא לזהות אותה לפני שילד נפגע ! כל הצוות אחראי לכך ואם מישהו חורג- על כל מי שבמקום קיימת האחריות לעצור את זה ולדווח ! מנהל/ת הגן צריכ/ה לדאוג שכל הצוות יבין את אחריותו הכוללת. לכן יש גם יתרון בהקשר זה לגנים בהם יש צוות רב. בגנים מקצועיים- גם אם אחת תיכשל, היתר ימנעו את המשך ההסלמה.

מדברים כיום על הצורך בפיקוח של המדינה.
אכן, פיקוח יכול לפתור חלק (קטן) מהמקרים. חשוב להבין- גם במקומות מפוקחים יש התנהגות לא ראויה. הפיקוח של המדינה, לדעתי, הוא עלה תאנה שיכול לעזור בהדרכה והכוונה אם המסגרת מתנהלת באופן מקצועי וראוי, אך במקרים רבים הפיקוח של המדינה לא יעזור אם התפוח רקוב מהשורש ויש בו מישהו שיודע לעשות את ההצגה הנכונה. מפקחת שיש לה עשרות גנים תחת אחריותה ולפעמים גם יותר ממאה (!) לא באמת יכולה לדעת מה קורה בכל גן.
מי שמכיר אותי יודע שאני לא מסתפק בהצגת הבעיה אלא מתמקד בפתרון. אז מה כן אפשר לעשות ? הפיתרון הוא השבחת הצוותים וכח האדם שעובד בתחום. הפיתרון הוא בתשתית האנושית ולא במצלמות או במפקחים. אתם יודעים שמשרד החינוך במחוז חיפה בלבד מחזיק יותר מפקחים מאשר בכל בריטניה ? ובבריטניה יש כ- 70 מיליון אנשים. האם החינוך במחוז חיפה טוב יותר מאשר שם?
תראו מה קרה בפינלנד- צמצמו את הפיקוח והשביחו את השטח. נתנו אמון ואוטונומיה וכיום זו מעצמה חינוכית.
יש כיום בישראל גנים פרטיים טובים. גנים שמחזיקים מערכת חיצונית של פיקוח והדרכה צמודים ומשמעותיים. תפקחו את העיניים, תשאלו שאלות נכונות, תבינו שמדובר במערכת מקצועית ולא במערכת שמובססת על אדם אחד שלא מסוגל להתפצל ל 20 חלקים.
אני מוכן להגיע בהתנדבות ולהסביר איך להסתכל ומה לבדוק.
ועוד משהו אחרון לעתה- תבדקו מבין הפוליטיקאים מי מתייחס לחינוך הגיל הרך באופן רציני ומי לא (רמז- הרוב לא).
מקווה שמקרה האלימות שפורסם אתמול בתקשורת יהיה המקרה האחרון, אך אני חושש שעד שלא נפעל באופן ציבורי, רחב, רציני ומקצועי זה לא יהיה כך.

למעלה

לחצו כאן וצרו איתנו קשר

ּ